כיצד לבחור את הגודל הנכון של מדחם למראה (בלי לשבור את הזכוכית)
האם קרה לכם מעולם שיצאתם מהמקלחת החמה וניסיתם להתגלח או למרוח מסקרה, רק כדי לגלות שהמראה שלכם נראה כמו חלון מעורפל? זה מעצבן מאוד. הפתרון פשוט: שימוש בחום אינפרא-אדום. בעצם, עלינו רק לשמור על הזכוכית בטמפרטורה גבוהה יותר מהאוויר סביבה, כך שהאדים לא יוכלו להתקבץ על פני הזכוכית.
אבל אי אפשר פשוט להרכיב כל מדחם על הצד האחורי של המראה ולחשוב שזה יספיק.
בחירת ההספק הנכון
העניין הוא שההספק אינו אחיד עבור כל מראה. מראה קטנה עשויה להזדקק רק ל-50 עד 100 וואט כדי שהזכוכית תישאר שקופה. אבל אם מדובר במראה גדולה שמכסה את כל הקיר, יהיה צורך בהספק גדול בהרבה. אם ההספק נמוך מדי, ייווצרו “נקודות קרות” שבהן האדים יישארו על פני הזכוכית, בעוד שהחלק האמצעי יישאר שקוף.
אבל אל תהיו קיצוניים. אם תספקו יותר מדי חום לזכוכית, תבזבזו חשמל. גרוע מכך, יש סיכון שהזכוכית תישבר. המפתח הוא למצוא את ההספק האופטימלי, בהתאם לגודל הזכוכית ולרמת הלחות בחדר.
החלק הקשה: חלוקת החום
בדרך כלל יש שתי אפשרויות: שימוש ברכיבי חימום דקים או בנורות אינפרא-אדום. נורות אינפרא-אדום מחממות את הזכוכית במהירות, אך הן עלולות ליצור “נקודות חמות” אם לא נזהרים. הסוד הוא בחלוקה אחידה של רכיבי החימום על פני הזכוכית, כך שהחום יהיה אחיד בכל האזורים.
טיפ נוסף לגבי החיבורים החשמליים: בחדרי אמבטיה בדרך כלל אין הרבה מקום. אל תרצו שהשלט יבלוט החוצה מהקיר. עדיף להשתמש בשלטים קטנים, שחוסכים מקום ומתמודדים טוב יותר עם ירידת המתח לאורך החיבורים החשמליים.
התקנה וחשבון החשמל
יש להרכיב את המדחמים על מעגל חשמלי נפרד. מראה אחת אינה מהווה בעיה, אך אם מדובר במלון שלם, ההספק הכולל יהיה גדול מאוד.
כדי שחשבון החשמל לא יעלה באופן דרמטי, אל תשאירו את המדחמים פעילים 24/7. הגדירו את התרמוסטט כך שהוא יפעל רק כאשר הטמפרטורה גבוהה ב-5-10 מעלות מנקודת הטל. כך הזכוכית תישאר שקופה, תחסכו כסף, ורכיבי החימום יחזיקו מעמד יותר זמן.